הליך פונדקאות בישראל הוא אפשרות חוקית שאכן עובדת, אבל בין השורות מתחבאים אתגרים שרק מי שנמצא בתוך התהליך באמת מכיר: חיפוש עצמאי אחרי פונדקאית, זמני המתנה ארוכים (בעקבות חוסר היצע), ועלויות שממשיכות לטפס. המטרה שלנו היא לתת לכם תמונה כנה ומלאה שתעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה, בלי סיסמאות.
הפרטים ישמשו מענה לפנייתך, בהתאם למדיניות הפרטיות.
פונדקאות בישראל מוסדרת תחת חוק נשיאת עוברים משנת 1996, שעודכן לאורך השנים כדי לכלול מגוון רחב יותר של זוגות. מבחינה חוקית, ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שמסדירות את התהליך במסגרת חקיקה ברורה ומפורטת.
כל זוג שרוצה לעבור פונדקאות בישראל חייב לפנות לוועדת אישורים ממשלתית. הוועדה בוחנת את ההסכם בין הצדדים, מוודאת שהתנאים עומדים בדרישות החוק, ורק אז נותנת אישור להתחיל. מדובר בשלב חשוב שנועד להגן על כל הצדדים המעורבים, ובראשם התינוק העתידי.
לאחר קבלת האישור, מגיע שלב איתור הפונדקאית. בישראל אין מאגר מרכזי ממשלתי של פונדקאיות, ולכן הזוגות נדרשים לאתר פונדקאית באופן עצמאי. זמינות הפונדקאיות משתנה מתקופה לתקופה, ולכן כדאי להיערך לכך מראש בתכנון הלוח הזמנים הכולל.
נכון להיום – זמינות הפונדקאיות בישראל מאוד נמוכה, והמתנה יכולה לקחת עד 3 שנים.
החוק הישראלי מגדיר בדיוק מי זכאי לפנות לפונדקאות בארץ. מעבר לכך שהמדינה מפקחת על ההורים המיועדים, היא מגדירה גם קריטריונים מפורטים לאם הנושאת עצמה.
על ההורים המיועדים להיות תושבי ישראל בגילאי 18 עד 54 לפחות לאחד מהם. נדרשת חוות דעת רפואית המוכיחה כי ההריון אינו אפשרי מסיבה רפואית, או שהוא כרוך בסיכון בריאותי משמעותי. החוק מגביל גם את מספר הילדים הקיימים, ולרוב הוועדה לא תאשר הסכם כאשר להורים המיועדים כבר יש שלושה ילדים משותפים או יותר.
הפונדקאית חייבת לעמוד בקריטריונים מחמירים לא פחות. גילה צריך להיות בין 22 ל-38 בעת חתימת ההסכם. היא חייבת להיות תושבת ישראל, לא להיות קרובת משפחה של ההורים המיועדים, ולהיות בת אותה דת כמו האם המיועדת. מבחינה רפואית, היא חייבת שכבר ילדה וגידלה ילד אחד לפחות, אך לא עברה יותר מ-4 לידות. נוסף על כך, היא לא יכולה לשמש פונדקאית יותר מפעמיים במהלך חייה.
עד לפני כמה שנים, פונדקאות בישראל הייתה שמורה לזוגות הטרוסקסואלים ולאמהות יחידניות בלבד. בעקבות פסיקת בג"ץ ולחץ ציבורי ממושך, הורחבה הזכאות ב-2022 גם לגברים יחידים ולזוגות חד-מיניים. מדובר בפריצת דרך משמעותית, אם כי בפועל יישום החוק עדיין מלווה בקשיים בירוקרטיים.
מבחינת עלויות, תהליך פונדקאות בישראל עומד (לפי מקורות שונים ברשת) בין 300,000 עד 400,000 ש״ח ומעלה. זה כולל שכר טרחה לרופאים ולעורכי דין, בדיקות רפואיות, אחזקת הפונדקאית, וכל ההוצאות הנלוות. רוב הסכום משולם מראש, עוד לפני שיש תוצאה.
קופות החולים משתתפות בחלק מעלויות ההפריה החוץ-גופית, אבל לא בכל רכיבי התהליך. כדאי לברר מול קופת החולים שלכם מה בדיוק מכוסה עוד לפני שמגישים בקשה לוועדה.
בחו"ל לעומת זאת, התמונה שונה. בגיאורגיה ובאוקראינה העלות הכוללת נמוכה משמעותית מישראל, וחברות ליווי מקצועיות עובדות עם תמחור שקוף וקבוע מראש. יודעים בדיוק מה משלמים ומתי, בלי הפתעות בדרך.
אחת השאלות שכולם שואלים היא כמה זמן לוקח. התשובה הכנה: יותר ממה שרוב האנשים מצפים.
בסך הכל, התהליך בישראל לוקח לעיתים קרובות שלוש עד ארבע שנים מנקודת ההחלטה עד לרגע שהתינוק בבית.
פונדקאות מזכה את ההורים המיועדים בזכויות סוציאליות שרבים לא מודעים אליהן, ושחשוב לתכנן מסביבן מראש:
הורים מיועדים זכאים לחופשת לידה בהתאם לחוק עבודת נשים, כמו כל הורה שילדו נולד. הזכות חלה על שני ההורים.
ביטוח לאומי מכיר בהורים מיועדים שקיבלו ילד בהליך פונדקאות ומקנה להם את הקצבאות המגיעות לאם טרייה, כולל דמי לידה.
חלק מעלויות ההפריה החוץ-גופית וטיפולי הפוריות מכוסים על ידי קופת החולים של ההורים המיועדים. היקף הכיסוי תלוי בקופה ובנסיבות, ולכן כדאי לבדוק זאת מראש ולא לגלות בדיעבד.
משרד הבריאות מאפשר השתתפות במימון טיפולי פונדקאות לבני משפחה שכולים של חללי צה"ל וכוחות הביטחון, וכן לבני משפחה שכולים של חללי פעולות איבה. הטבה זו לא מוכרת לרוב הציבור ויכולה להיות משמעותית.
שלב הלידה הוא לא הסוף. מיד לאחר הלידה ממנה עובד סוציאלי אפוטרופוס זמני על הילד, וההורים המיועדים חייבים להגיש בקשה לצו הורות בתוך 7 ימים לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם. לאחר קבלת הצו פונים למשרד הפנים לרישום הילד ולקבלת מספר תעודת זהות. בפונדקאות בישראל אין צורך בבדיקה גנטית לצורך הוצאת הצו. בפונדקאות בחו"ל המצב שונה: נדרשת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו לבדיקה גנטית, ורק לאחר מכן ניתן לקבל צו הורות ולרשום את הילד.
את הרישום הראשוני ניתן לבצע בנציגות ישראל בחו"ל, וחובה לעשות זאת תוך 30 יום מהלידה. (מקור: כל-זכות | מקור: כל-זכות – פונדקאות בחו"ל | מקור: gov.il)
פונדקאות בישראל היא מסלול אפשרי, אבל כמו שראיתם, הוא כרוך בבירוקרטיה ארוכה, המתנה ועלויות גבוהות. חברת "הזכות להורות" פועלת מאז 2011 וליוותה מאות משפחות ישראליות בדרכן להורות, הן בארץ והן בחו"ל. אם אתם שוקלים את הצעד הזה ורוצים לקבל תמונה מלאה על האפשרויות העומדות בפניכם, אנחנו כאן. פגישת הייעוץ הראשונה היא ללא עלות וללא התחייבות. צרו קשר עוד היום ונשמח ללוות אתכם.
אחרי שמבינים את מה שהחוק הישראלי מאפשר, הרבה זוגות מתחילים לשאול את השאלה: האם חו"ל אולי עובד טוב יותר בשבילנו?
| נושא | ישראל | חו"ל (אוקראינה / גיאורגיה) |
|---|---|---|
| בירוקרטיה | ועדה, אישורים, תהליך ארוך | מינימלית, ללא ועדות |
| זמינות פונדקאיות | מוגבלת, תור ארוך | זמינות גבוהה |
| זמן ממוצע לתהליך | 3-4 שנים | שנה עד שנה וחצי |
| עלות | גבוהה מאוד | נמוכה משמעותית |
| זכאות לפונדקאות | מצומצמת בחוק | רחבה יותר |
| ליווי | עצמאי | דרך חברה מלווה |
בממוצע, תהליך פונדקאות בישראל נמשך כשלוש שנים מרגע הגשת הבקשה לוועדה ועד ללידה. הזמן מתחלק בין אישור הוועדה, איתור פונדקאית, ניסיונות ההפריה וההריון עצמו. לעומת זאת, תהליך פונדקאות בחו"ל, כמו בגיאורגיה או אוקראינה, נמשך בדרך כלל שנה עד שנה וחצי.
כן, חלקית. קופות החולים משתתפות בחלק מעלויות ההפריה החוץ-גופית וטיפולי הפוריות הכרוכים בהליך. היקף הכיסוי משתנה בין קופה לקופה ובהתאם לנסיבות הרפואיות. מומלץ לברר מול קופת החולים שלכם מה בדיוק מכוסה עוד לפני שמתחילים בהליך.
פונדקאות בישראל מתנהלת תחת פיקוח ממשלתי הדוק עם ועדת אישורים, אך כרוכה בתהליך בירוקרטי ארוך, זמינות מוגבלת של פונדקאיות ועלויות גבוהות. פונדקאות בחו"ל, כמו בגיאורגיה ואוקראינה, מציעה תהליך קצר יותר משמעותית, עלויות נמוכות יותר וזמינות גבוהה של פונדקאיות, אך מצריכה ליווי מקצועי צמוד לאורך כל הדרך.
פונדקאות בישראל היא מסלול אפשרי, אבל כמו שראיתם, הוא כרוך בבירוקרטיה ארוכה, המתנה ועלויות גבוהות. חברת "הזכות להורות" פועלת מאז 2011 וליוותה מאות משפחות ישראליות בדרכן להורות, הן בארץ והן בחו"ל. אם אתם שוקלים את הצעד הזה ורוצים לקבל תמונה מלאה על האפשרויות העומדות בפניכם, אנחנו כאן. פגישת הייעוץ הראשונה היא ללא עלות וללא התחייבות.
