בראשית שנות השמונים, החלו לבצע בישראל הפריות חוץ גופיות. במקביל החלו לעלות שאלות הלכתיות שונות, בעקבות נושא ההפריה החוץ גופית בכלל ונושא הפונדקאות בפרט.
הבולטות שביניהן היו:
- למי שייך התינוק הנולד על פי ההלכה? האם הוא שייך לאם הפונדקאית, לתורמת הביצית, או לאם המגדלת אותו?
- שאלה שניה שהעסיקה את הפוסקים היתה: האם מותר לאישה לשאת ברחמה תינוק שנוצר מזרע של גבר שאינו בעלה וכנראה אף נשוי לאישה אחרת?
- השאלה השלישית שעלתה בהמשך, עם התפתחות התחום ברחבי העולם היתה: האם התינוק הנולד לאם פונדקאית שאינה יהודיה חייב בגיור?
שאלות אלה הטרידו את הפוסקים וגם את הזוגות שומרי המסורת והדתיים, שהתעניינו בהליך פונדקאות, למרות לשון החוק בישראל, שהיתה ברורה למדי בנושא למן ההתחלה.
חוק הפונדקאות בישראל
החוק הישראלי בתחום הפונדקאות נחקק בשנת 1996 וחלקים ניכרים ממנו נובעים מתוך כבוד להלכה והגישה היהודית בנושא. יחד עם זאת, התייחסות הלכתית לנושא הפונדקאות קיימת רק בישראל:
- אישור להליך פונדקאות יינתן רק לגבר ואישה נשואים.
- לצורך תהליך ההפריה יש להשתמש רק בזרעו של האב המיועד.
- הפונדקאית לא תהיה נשואה, או קרובת משפחה של הזוג הממתין לתינוק.
- האם הפונדקאית תהיה בת דתה של האם המיועדת לגדל את התינוק.
- הליכי הפונדקאות בישראל יהיו מפוקחים על ידי ועדה לאישור הסכמי נשיאת עוברים, שבין חבריה נמנה גם רב, המוודא שכל מקרה לגופו מטופל בהתאם לחוקי הדת.
- חשוב לציין כי הגבלות אלה חלות רק בישראל. באוקראינה למשל – אין להן כל משמעות.
לחילונים שבינינו, החוק בישראל עשוי להיראות דתי מאוד, אך למעשה, חלק מהקביעות הללו עדיין שנויות במחלוקת בקרב רבנים ופוסקים.
פונדקאות בהלכה – יש דבר כזה?
באופן כללי, יש אישור הלכתי להליכי פונדקאות בהלכה ובמקרים מסוימים יש היתר אף לאישה נשואה להיות פונדקאית.
הרציונל העומד מאחורי האישור הוא כי האישה הנושאת ברחמה זרע שאינו של בעלה, אלא של גבר נשוי לאישה אחרת, לא קיימה איתו יחסי אישות לצורך העניין, אלא נכנסה להריון באמצעות הליך רפואי.
כיום, גם אם אישה חרדית תפנה לרב שלה ותבקש היתר לפנות להליך פונדקאות כדי להפוך לאם – סביר להניח שהוא יאשר לה. גם אם מדובר באישה שיש לה ילד אחד והיא רוצה עוד ילדים, הרב יאשר פונדקאות, בתנאי שאין ברירה אחרת ושהאישה ניסתה את כל הדרכים האפשריות.
ולבסוף, אם האם הפונדקאית אינה יהודיה, התינוק יצטרך לעבור גיור, כדי להיחשב ליהודי.
אם כן, למרות התלבטויות רבות, חלק מהשאלות קיבלו מענה חד משמעי וחלקן עדיין שנויות במחלוקת.
למשל: למי בדיוק שייך התינוק הנולד? זו שאלה שלא הצליחו לתת לה מענה בפה אחד ולכן הוחלט שהתינוק שנולד לא יוכל להינשא בבגרותו לילדיה של האם הפונדקאית ולא לילדיה של תורמת הביצית.
יחד עם זאת, למרות ההיתר החוקי וההלכתי להליך הפונדקאות בישראל, עדיין קל ונוח יותר לעבור את ההליך בחו"ל.
יחד עם זאת, בחירת הליך פונדקאות באוקראינה מביא את כל היתרונות במקום אחד
אוקראינה היא בין המדינות היחידות שבהן פונדקאות מעוגנת ומוגנת בחוק.
בניגוד למערכת הכללים וההגבלות הנוקשה הקיימת בישראל, המגבלה החוקית היחידה באוקראינה, היא כי רק זוגות נשואים – גבר ואישה – יכולים לקבל תינוק שנולד בהליך פונדקאות במדינה.
החוק באוקראינה מאפשר להורים המיועדים לבחור את האם הפונדקאית לפי רשימת תכונות פיזיולוגיות ובריאותיות, מה שמתאפשר בקלות רבה יחסית, מפני שבאוקראינה יש מספר גדול של נשים בריאות, כשירות לשמש כפונדקאיות. לכן ההורים המיועדים זוכים לזמן המתנה קצר יחסית, כמו גם סיכויי ההצלחה גבוהים.
לבסוף – מחירי ההליך באוקראינה נמוכים משמעותית מהמחירים בישראל והזוג הממתין לתינוק, מקבל ליווי מלא ומקיף של צוות "הזכות להורות" בישראל ובאוקראינה, בהיבט הרפואי, המשפטי, המעשי, החוקי ועוד.
בשורה התחתונה – הליך פונדקאות באוקראינה עם צוות הזכות להורות, הוא הליך מהיר, נוח וקל יחסית. התנאים הדרושים להצלחתו מגובים היטב על ידי צוות מקצועי בינ"ל וגם על ידי החוק האוקראיני. הורים הבוחרים לבצע את ההליך באוקראינה נהנים מתנאים נוחים, שירות מקיף וסיכויי הצלחה גבוהים.
אם גם אתם רוצים לעבור הליך פונדקאות ברמה גבוהה, עם שירות מלא וסיכויים גבוהים להצלחה, פנו אלינו ונשמח ללוות גם אתכם.
