איך הגיעו בני הזוג ט' ו-ל' להחלטה לפנות לפונדקאות בחו"ל
במשך עשר שנים ניסו בני הזוג ט' ו-ל' מאזור הדרום להיכנס להריון. עשר שנים של טיפולי פוריות מייגעים, ובסופם החליטו לפנות לאופציית פונדקאות בחו"ל. הזוג פנה לדימה, בעל חברת "הזכות להורות" לאחר ששמעו דברים טובים אודות התהליך אותו עוברים דרכם.
"נפגשנו עם דימה, הוא סיפר לנו על הפרוצדורה של פונדקאות בחו"ל. מה שהקסים אותנו במיוחד היה שאחרי שנים רבות של טיפולי פוריות פתאום אומרים לך 'זה אפשרי, זה יקרה ואפילו יקרה תוך שנה'. אין יותר מרגש מזה", נזכרת ט'.
תספרו קצת על כל התהליך הזה שנקרא פונדקאות בחו"ל
"טסנו לקייב בפעם הראשונה בכדי להכיר את הפונדקאית ולתת זרע. אחרי פעמיים היא נקלטה, אבל חוותה הפלה. החלטנו בכל זאת להמשיך עם אותה פונדקאית – הרגשנו שיש לה אנרגיה טובה, היה חיבור טוב. ואכן, אחרי פחות מחודשיים היא נכנסה להריון עם הבן שלנו. קיבלנו טלפון שיש לפונדקאית צירים וקנינו כרטיס. באותו יום או יום למחרת כבר היינו בשדה התעופה, מחזיקים עגלה ריקה, כמה סימבולי. אני זוכרת שישבנו על הספסל ופתאום הגיע הטלפון – חצי שעה לפני שעלינו למטוס: 'אתם הורים'. לא הפסקנו לבכות. לא האמנו שזה קורה לנו, שהחלום שלנו התגשם, שיש לנו בן. הבשורה הזו הייתה סופר מרגשת".
ט' נזכרת בעוד רגע מרגש במיוחד, כשהשתחררו מבית החולים. "הבנו שזהו, עכשיו הוא באחריות שלנו הבלעדית. זה הרגע בו אתה מבין שזהו הילד הזה שלך והחיים האמיתיים מתחילים".
בני הזוג שהו עם התינוק בקייב חודשיים עד שקיבלו את האישורים הנדרשים ולאחר מכן חזרו הביתה. פחות משנה אחרי לידת הבן, החליטו לעבור את תהליך הפונדקאות בחו"ל פעם נוספת – ולקבל הפעם בת. "שנינו עברנו את גיל 45 והבנו שאנחנו רוצים שלבן שלנו תהיה משפחה, גם אחרי שנעזוב את העולם".
בפעם השניה היה הזוג יותר מנוסה ואף הכיר את אנשי הצוות מהפעם הקודמת. ט' מספרת כי ההליך הבירוקרטי לאחר לידת הבת היה זריז הרבה יותר. "כנראה נעשתה הפקת לקחים חשובה בחברה. קיבלנו מענה מהיר וחזרנו הביתה תוך חודש וחצי – זמן ההמתנה היה קצר יותר באופן משמעותי".
סיפרתם לבן הגדול על הדרך בה אחותו תגיע לעולם?
"הוא היה קטן, שנה ועשרה חודשים, לא היה צורך להסביר – הוא קיבל את זה כעובדה מוגמרת. עם זאת, זה ממש לא סוד מבחינתי – אני מאד גאה בדרך שעברנו. אני אמא לשני ילדים – למרות שלא ילדתי אותם והם יגלו את זה בהמשך. במשך כל התקופה הזו אני מגוללת להם את הסיפור שלנו, כותבת להם אותו – כשיגדלו, יקבלו ממני את 'יומן המסע' שלנו".
איזה טיפים יש לך לתת להורים שפונים להליך פונדקאות בחו"ל?
"קודם כל, אמון. לסמוך על הצוות שעובד איתך עם אמונה מלאה שהם עושים את הטוב עבורך. שנית – נסו ליהנות מהתקופה שבה מחכים לחזור לארץ. זו מלכודת דבש, כי מצד אחד כבר יש לך את התינוק בידיים, אבל מצד שני אתה עדיין לא יכול לחזור איתו הביתה. אני יכולה לומר מניסיוני שכדאי לעשות מהלימון לימונדה: בארץ בן הזוג חוזר מהר לעבודה אז זו בעצם סוג של 'חופשת לידה', זמן איכות למשפחה במסגרתו אפשר לעצור ולהיות רק ההורים והילדים, זה זמן שלא יחזור, כדאי לטייל ולנצל אותו היטב".
